אחד הסיפורים האהובים עלי באמתחת של עצמי הוא על התחנה המרכזית ברוטרדם. כשביקרתי שם ב-2006 היא היתה בשיפוצים ומקומי חמוד סיפר לי שהתוכנית היא לבנות אותה מחדש בצורה של בקבוק שמפניה וכוסות. בכל עיר אחרת זה אולי היה נשמע מוזר, אבל ברוטרדם זה ממש פיקס.
רוטרדם סובלת שלא בצדק מתסביך נחיתות מול אחותה המקובלת אמסטרדם. אם אני מבינה נכון את הנרטיב, גם היא היתה פעם עיר הולנדית קלאסית שכולה בתי תעלה אלגנטיים. במלחמת העולם השנייה הגרמנים הציבו להולנדים אולטימטום: או שהולנד תיכנע, או שהם יהרסו את רוטרדם עד היסוד. הולנד נכנעה, והגרמנים הרסו את רוטרדם בכל מקרה. אחרי המלחמה רוטרדם נאלצה לבנות את עצמה בזריזות, והאווירה היתה שהכל הולך. הארכיטקטורה של רוטרדם היא לא נורא יפה, אבל היא ממש מדהימה. הגשר הראשי שלהם הוא בצורת ברבור (וגם יציב כמו ברבור), ויש להם כמובן את בתי העצים המפורסמים ובאחת הכיכרות הראשיות פנסי התאורה נמצאים על מנופים ענקיים שעוברים ושבים בכיכר יכולים לשחק בהם עם ג'ויסטיק וכמה כפתורים. אבל בכל אופן – מה עם התחנה המרכזית?
למעלה זו רק הדמיה. מתברר שהפרויקט נגנז. סימנו אותו כראוותני מדי. משוגעים.
