אין הרבה דברים בטוחים בחיים האלו, אך אני יודעת שבכל פעם שאצא למרפסת ימתין לי שם, באדנית קטנה וספיציפית, ידיד ירוק, זעיר ונאה. אם אני לא רואה אותו, סימן שעדיין לא הסתכלתי מספיק טוב. אני אוהבת אותו.
אך האם זה חגב או גמל שלמה?
גוגל אימאג'ס סיפרו מיד שזהו גמל שלמה. בוויקיפדיה חשפו אותי ליותר מדי מידע: לא רק שהוא אינו צמחוני כמו החגב, הוא גם שייך למשפחת התיקנאים (!!!), צפוי לתפוח לגודל של 8 ס"מ, ולהיטרף ע"י ליידי שלמה באביב בעת קיום יחסי מין.
למעט ג'וקים ויתושים, כל צורות החיים זוכות אצלי לאירוח נאה, או לפחות להסכם פינוי-פיצוי. לאחרונה ישנם ימבה עשים במטבח. הרבה יותר מהרגיל, וזה הפך לניג'וס של ממש. אני לא רוצה להרוג אותם, אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבם לכך שכיף יותר בחוץ.
בפורום "ניהול בית" גרמו לי להרגיש שאני לא לבד, ואמנם לא הציעו מילות מפתח בעשית לניהול משא ומתן, אך הפנו את תשומת ליבי שעשים באים מתולעים, ובד"כ מכאלה שבוקעות בתוך האוכל שלי. פיכסי. ההמלצה היא לעבור על פריטי המזון שבחוץ, עם דגש על קמח, סולת וכאלה, למצוא את האשם המרכזי בו הם מתרבים, ואת כל השאר לארגן בקופסאות סגורות. היות וההנגאאוט המרכזי שלהם הוא מעל למקרר ריכזתי את הכוחות המועטים שהיו לי לפרויקט הזה שם. אני חושדת באריזת גרנולה חמוציות של דורסט סיריאלס. יחד איתה הלכו לפח תמרים, וורתרס אורגינל וכמה סוכריות שקדים מנצרת. לצערי העשים חשבו שגם הספר של דורעם גונט הוא סבבה, ונמצאו שאריות דוחות דווקא באחד המתכונים האהובים עלי – פלפלונים ממולאים בגבינת עיזים (עמ' 96).
