Archives for category: ידע כללי

ישנם בעולם זיתים בשרניים, מרהיבים ובעלי שם המתגלגל על הלשון ומרמז לעשבי תיבול ופירות הדר והוא כולו שובבי ואקזוטי – זיתי הקְלָמֶנְטָה החמודים שלי. או, כפי שמוכר הזיתים מכנה אותם, קָלָמָטָה. איזה שם חסר ניגון.

אני נוטה להתבאס לגלות ששמם כנראה באמת קלמטה, על שם עיר הולדתם קלמטה ביוון. ישנם כמה מופעים של זיתי קלמנטה ברחבי האינטרנט (בעברית בלבד), אך נראה שבאופן די גורף מדובר בקלמטה. העיר קלמנטה אינה קיימת בעברית, לעומת המתחרה העקשנית קלמטה, אליה אפילו מאנו ספנות מבטיחים להגיע.

אני מתחילה להתרגל לשם החדש, אך לא מבטיחה להחליף קבוצה. אולי רק במעמד מוכר הזיתים.

קופסת זיתי קלמטה. ההוכחות מתחת לאף, אך מי מקבל עצות בוטניות מווילי פוד?

עדשות מגע חודשיות מביאות איתן את ניג'וס הצד הנכון של העדשה. מי שלא אוהב שאחרי כל מצמוץ העדשה ממצמצת עצמאית ובנפרד, בוודאי מתעניין בתחום.

האופטומטריסט היהודי הנאה ד"ר סטיבן רוזנברג מספק מדריך וידאו אלגנטי עם שלושה טריקים לבדיקה לצלילי מוזיקת ג'אז. הטריק השלישי מיועד לאנשים המסוגלים להתבונן ברכיבים מהם נברא העולם, אך השניים הראשונים הם טובים ומספקים.

מפה לשם, במסגרת עבודה על רוסיה לאוניברסיטה, שמחתי להיתקל בציטוט מצויין של לנין על פרויד. לנין אינו אוהב את האופנה החולפת הזו של הפסיכואנליזה, ומתרעם על כך שבמקום שמעריציו של פרויד יבינו את בעיית המיניות כנגזרת של הבעיה הסוציאליסטית, הם מבינים את המאבק הסוציאליסטי כעוד נגזרת של המיניות.

הלקח נלמד. מעתה לא אתרגם לעצמי דברים בחופשיות ואשכתב אותם כרצוני ורק אז אגלה שלא סימנתי מהיכן נלקח הציטוט. זה היה באינטרנט? זה היה בספר? זה היה בדמיון שלי? האינטרנט איכזב ולא שיחזר את הרגע, אבל מצאתי ליד לציטוט אחר, נחמד גם הוא: "מעריצי פרויד שקועים תמיד בבעיות של מיניות, ממש כמו קדוש הודי השקוע תמיד במחשבות על הפופיק שלו¹".

לנין

¹Clara Zetkin, Reminiscences of Lenin (New York, 1934), pp. 101

לא במיוחד. נשמע כמו מעמד בינוני קלאסי. האובסס בוויקיפדיה באשר לחיבה המשפחתית לזריקת אוכל במהלך ריבים הוא נושא שיש לדון בו בפורום נרחב יותר.

לפני ארוחת הערב המשפחתית אתמול, עלתה הטענה שפרויד שכב עם אנה פרויד, הבת שלו ודמות מרכזית בתנועת הפסיכואנליזה. מילא שזה קרה, אבל איך אני לא שמעתי על זה?

זיגמונד ואנה פרויד שלובי זרועואיך זה ייתכן שגם האינטרנט לא שמע על זה?

בתחום המין במשפחה, ההאשמה היחידה שמצאתי כלפיו היא מין עם גיסתו. אנה פרויד, אגב, היתה ככל הנראה לסבית עם רגל אחת בארון.

לעיתים אדם נדרש לשלוח פקס. לא אהיה לא זהירה אם אומר שלא מדובר ברגע שיא בחייו. בכל אופן, בראש מספר הפקס המדובר מנצנצת לה הקידומת הביזארית 1533. האם מדובר ב-056 של הפקסים? האם זה מספר אינטרנטי? האם זה מספר בחו"ל? האם זו שגיאת הקלדה? וחשוב מכל – האם הפריפקס מתכוון לעשות לי בעיות עם זה?

פרוג, פורום חרדי מקצועי לעובדים במחשבים פותר את החידה: מדובר ב-fax2mail של בזק. 153 היא הקידומת הרלוונטית, ה-3 הנוסף נגזר מאזור החיוג.

הפריפקס משתף פעולה.

כאלופת הריסק המכהנת (הפוסט הזה נכתב בדחיפות מה, לפני שאסתכן באיבוד התואר) מצאתי את עצמי בוויקיפדיה, מתעניינת בגרסאות שונות של המשחק. הופתעתי לגלות שהמצאת הפלא הזה מיוחסת לבמאי הצרפתי אלבר לאמוריס ("הבלון האדום") ומתוארכת ל-1957.

מעבר לשאלה מה לעזעזל אנשים עשו עם עצמם לפני 54 שנים ויותר אם לא היה ריסק, טרדה את מנוחתי סוגיה נוספת: אני זוכרת שב"אני קלאודיוס" אוגוסטוס משחק עם אחייניו ריסק כדי להכינם כיורשיו (החל מ-0:32). עובדה ידועה היא ש"אני קלאודיוס" כולו דיוקים היסטוריים ( הנה טבלאות המדרגות את הראיות ההיסטוריות התומכות בכל פרט עלילתי בסדרה). אז השאלה שלי היא בעצם – wtf?

אוגוסטוס נגד פרדי ויר"פ

ריסק

המשחק שאוגוסטוס משחק מבוסס על מזל יותר מאשר הריסק של ימינו, אך גם מטרתו היא להשתלט על העולם תוך שימוש נבון בליגיונות וניהול קרבות.

השוואה מעניינת היא לערך של מונופול בויקיפדיה. גם מונופול, כמו ריסק, שייך ל-Hasbro. אך בערך של מונופול מצוין שהוא גירסא של משחק קודם, "The Landlord's Game", שהומצא ע"י האקטיביסטית האמריקנית אליזבת מאגי על מנת להזהיר את ההמונים מפני ריכוז שליטה כלכלית מוגזמת בידיהם של מעטים. בערך של ריסק לא מתייחסים לשום גירסא קודמת.

זה היה חיפוש ארוך ומפרך. נראה כאילו ישנה קנוניה גדולה, המנסה לנכס את המשחק ללאמוריס והסברו, ולהעלים כל עדות להקשר ההיסטורי של המשחק. באתר השמח הזה, מתייחסים ל-13 משחקים שהיו פופולרים אצל הרומיים, אך הריסק אינו ביניהם. מצאתי שני אזכורים דלים, בהם אצטרך להסתפק בשלב זה: הראשון מתאר את הסצינה כמשחק דמוי ריסק, והשני מכנה את המשחק "Empire" ותוהה האם זהו ריסק רומאי.

אינטרנט, הכזבת אותי.

אחד הסיפורים האהובים עלי באמתחת של עצמי הוא על התחנה המרכזית ברוטרדם. כשביקרתי שם ב-2006 היא היתה בשיפוצים ומקומי חמוד סיפר לי שהתוכנית היא לבנות אותה מחדש בצורה של בקבוק שמפניה וכוסות. בכל עיר אחרת זה אולי היה נשמע מוזר, אבל ברוטרדם זה ממש פיקס.

רוטרדם סובלת שלא בצדק מתסביך נחיתות מול אחותה המקובלת אמסטרדם. אם אני מבינה נכון את הנרטיב, גם היא היתה פעם עיר הולנדית קלאסית שכולה בתי תעלה אלגנטיים. במלחמת העולם השנייה הגרמנים הציבו להולנדים אולטימטום: או שהולנד תיכנע, או שהם יהרסו את רוטרדם עד היסוד. הולנד נכנעה, והגרמנים הרסו את רוטרדם בכל מקרה. אחרי המלחמה רוטרדם נאלצה לבנות את עצמה בזריזות, והאווירה היתה שהכל הולך. הארכיטקטורה של רוטרדם היא לא נורא יפה, אבל היא ממש מדהימה. הגשר הראשי שלהם הוא בצורת ברבור (וגם יציב כמו ברבור), ויש להם כמובן את בתי העצים המפורסמים ובאחת הכיכרות הראשיות פנסי התאורה נמצאים על מנופים ענקיים שעוברים ושבים בכיכר יכולים לשחק בהם עם ג'ויסטיק וכמה כפתורים. אבל בכל אופן – מה עם התחנה המרכזית?

התחנה המרכזית ברוטרדם?

למעלה זו רק הדמיה. מתברר שהפרויקט נגנז. סימנו אותו כראוותני מדי. משוגעים.

אין הרבה דברים בטוחים בחיים האלו, אך אני יודעת שבכל פעם שאצא למרפסת ימתין לי שם, באדנית קטנה וספיציפית, ידיד ירוק, זעיר ונאה. אם אני לא רואה אותו, סימן שעדיין לא הסתכלתי מספיק טוב. אני אוהבת אותו.

אך האם זה חגב או גמל שלמה?

!היי
גוגל אימאג'ס סיפרו מיד שזהו גמל שלמה. בוויקיפדיה חשפו אותי ליותר מדי מידע: לא רק שהוא אינו צמחוני כמו החגב, הוא גם שייך למשפחת התיקנאים (!!!), צפוי לתפוח לגודל של 8 ס"מ, ולהיטרף ע"י ליידי שלמה באביב בעת קיום יחסי מין.

על כריכת הספר "אמוק" בהוצאת תרמיל מסופר כי "בשנת 1942 כשהחלו להסתנן הידיעות על מעללי הנאצים באירופה שקע [צווייג] בייאוש ושלח יד בנפש רעייתו ובנפשו". זוהי טענה חדשה מבחינתי, כי למיטב זכרוני המעורפל הם התאבדו יחד. נראה שהאינטרנט מסכים איתי פה אחד.

סטפן צווייג

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.